החלטה בתיק ב"ש 77/12

השופט סא"ל אייל נון  -  חבר :

• 1.                    לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערר על הכרזה על אדמות מדינה שנתנה ביום  2/3/81, והנוגעת לגושים 4, 12, חלקות 51 -  52  מאדמות הכפר סעיר.

• 2.                   נעמוד בקצרה על ההשתלשלות הדיונית הנוגעת לבקשה.

• 3.                   הבקשה הוגשה ביום  30/7/12,  וזאת,  כנטען בה,  בעקבות צוי פינוי והפסקת עבודה אשר נמסרו לעורר זמן קצר קודם לכן  (בקשה דומה מאוד,  בענינו של עורר אחר,  ובענין הכרזה אחרת,  הוגשה על ידי בא כוח העורר במסגרת ב"ש 76/12).

• 4.                   ביום 25/10/12  הורתה נגידת ועדות העררים,  כי המשיב יגיב לבקשה עד ליום  13/11/12.

• 5.                   לאחר שהמשיב לא הגיב לבקשה,  אפשרה לו נגידת ועדות העררים,  לפנים משורת הדין,  בהחלטתה מיום  18/11/12,  להגיב לבקשה עד ליום  2/12/12.

• 6.                   ביום 5/12/12  הורתה נגידת ועדות העררים למשיב להבהיר, מדוע טרם הגיב לערר.

• 7.                   ביום  5/12/12  הוגשה תגובת המשיב להחלטה זו,  בגדרה הסביר המשיב,  כי הגיש את תגובתו כבר ביום 18/11/12,  יחד עם תגובתו לב"ש 76/12,  וככל הנראה עקב תקלה משרדית הועברה התגובה רק לבא כוח העורר אך לא למזכירות הועדה.

• 8.                   יחד עם התגובה להחלטת נגידת ועדות העררים,  הגיב המשיב גם לבקשה להארכת מועד עצמה.

• 9.                   ביום  19/12/12  הגיש העורר בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי הערר,  ונגידת ועדות העררים הורתה,  בו ביום, כי המשיב יגיב לבקשה.

• 10.               בהעדר תגובה מטעם המשיב,  הורתה נגידת ועדות העררים,  בהחלטתה מיום  26/12/12,  כי העורר יהיה רשאי להגיש השלמת נימוקים לערר עד ליום 10/1/13,  והמשיב יהיה רשאי להגיב להשלמת נימוקים אלה עד יום  20/1/13.

• 11.               העורר  (להלן -  "העורר" או "המבקש") הגיש אכן נימוקים מפורטים,  שהוכתרו בכותרת "כתב ערר", ביום  14/1/13  (לאחר שהגיש מבעוד מועד ביום 10/1/13  בקשה להארכת מועד בשל כך שלא ניתן היה להגיש את כתב הטענות במזכירות ועדות העררים בשל השלגים).

• 12.               המשיב הגיש את תגובתו לטענות המשלימות של העורר ביום  23/1/13.

• 13.               משכך,  בשלה הבקשה למתן החלטה.

דיון והכרעה

• 14.               דין בקשה זו להדחות.

• 15.               טענתו העיקרית של העורר בבקשתו המקורית (שלא נתמכה בתצהיר בהקשר זה) היא כי רכש את המקרקעין אליהם מתיחסים צוי הפינוי והפסקת העבודה אך לאחרונה,  וכי לא ידע ולא יכול היה לדעת כי הקרקע שרכש היא קרקע שהוכרזה כאדמת מדינה.

• 16.               העורר אף טען (סעיף 6 לבקשה)  כי חלקתו איננה נופלת בתחום ההכרזה על אדמות מדינה.

• 17.               את כל אלה, כאמור,  טען העורר בלא שהדברים נתמכו בתצהיר, ובבקשה המקורית להארכת מועד -  גם בלא שצורפו לטענה אסמכתאות כלשהו.